המטרה של שימוע היא לתת לעובד הזדמנות להתגונן ולשכנע את המעסיקים להמשיך את העסקתו, אם הוא רוצה. כלומר, שימוע זה לא רק הליך בירוקרטי, והחוק דורש ממעסיקים לשקול ברצינות את הטענות של העובד, ולא לקבל החלטה חפוזה. אז אפילו שזה לא מוגדר במדויק, אחרי השימוע מקובל לחכות מעל יומיים לפני שמוסרים מכתב פיטורין לעובד.
אחרי שמוסרים את המכתב, העובד לא מפוטר באופן מיידי. המכתב רק מודיע לו מתי יהיה יום העבודה האחרון שלו. כל עוד לא סוכם משהו אחר בחוזה עובד-מעביד, החוק קובע איזה מרווח זמן צריך להיות בין מסירת מכתב הפיטורין לבין יום העבודה האחרון:
עובד עם משכורת חודשית:
ותק של העובד
רווח בין ההודעה על פיטורין להפסקת העבודה
דוגמה
עד 6 חודשים
יום אחד על כל חודש עבודה.
עובד עם ותק של 5 חודשי עבודה יקבל הודעה על פיטורין 5 ימים לפני הפסקת העבודה.
7-12 חודשים
6 ימים + יומיים וחצי על כל חודש מלא נוסף.
עובד עם ותק של 8 חודשי עבודה יקבל הודעה על פיטורין 11 ימים לפני הפסקת העבודה.
מעל 12 חודשים
חודש
עובד עם משכורת שעתית או יומית:
ותק של העובד
רווח בין ההודעה על פיטורין להפסקת העבודה
דוגמה
עד 12 חודשים
יום אחד על כל חודש עבודה.
עובד עם ותק של 7 חודשי עבודה יקבל הודעה על פיטורין 7 ימים לפני הפסקת העבודה.
24-12 חודשים
14 ימים + יום 1 על כל חודשיים.
עובד עם ותק של שנה וחודשיים (14 חודשים) יקבל הודעה על פיטורין 15 ימים לפני הפסקת עבודה.
36-24 חודשים
21 ימים + יום 1 על כל חודשיים.
עובד עם ותק של שנתיים וחודשיים (26 חודשים) יקבל הודעה של 22 ימים מראש.
מעל 36 חודשים
חודש
שימו לב - עד היום האחרון, העובד חייב להמשיך להגיע לעבודה. אבל בגלל שזה יכול להיות לא נעים, מעסיקים יכולים לוותר על ההגעה שלו ולהמשיך לשלם לו משכורת כרגיל.
