העדיפות האולטימטיבית למקרה הזה היא: למלא את המרווח שבין הקירות לרצפה קודם כל ברובה איתה אנחנו סוגרים את כל שאר המרווחים ולאחר ייבוש מלא של הרובה, עדיף למרוח שכבה נדיבה של חומר איטום (שקוף או דומה לגוון הרובה) שעמיד בתנאי חוץ (מומלץ סיקה פלקס - עמידות גבוהה לתנאי חוץ). כך למעשה אנחנו מוודאים שיש גב חזק ויציב לחומר האיטום (הרובה עצמה) ובנוסף, בעתיד יוקל לנו בהחלפת חומר האיטום במלואו לאחר שיקבל עובש, ולא נצטרך לחפור עמוק בשביל לוודא שאנחנו מוציאים את כל הפיטריה לפני שמורחים חומר חדש.

החומר הכי טוב כיום נגד עובש הוא סיליקון מתוצרת סיקה שמגיע בכמה גוונים.

התקן מחייב! סיליקון נגד עובש או לדעתי מסטיק אקרילי. הסיבה: תנודות של קיר ורצפה יוצרות שבורה של הרובה בהתחברות בין קיר לרצפה לרצפה ובכך פוגע באיטום.

אני ממליץ על רובה מסוג טוב ואיכותי שלא מתפרקת ולא נדבקת בעובש.

תלוי במרווח בין החריצים. רובה אוטמת ועוושה את העבודה, אבל לפעמים כשיש מרווח גדול הרובה מקבלת סדקים ובמקרה זה אני ממליץ על סילקון גמיש שגם מונע עובש וגם אוטם.

סיליקון תופס עובש ולכן אני ממליץ על רוב. מדי פעם צריך לנקות גם את הרובה באקונומיקה.

חשוב שיהיה גם סיליקון וגם נגד עובש.

החומר הכי טוב ובטוח למרוח בין הרצפה לקיר הוא סיקה שקופה שדומה מאוד לסיליקון. לפני מריחה יש לנקות טוב את המקום עם אקונומיקה ולהמתין ליבוש מלא ואח"כ למרוח.

רובה אפוקסית עדיפה מסיליקון, ובמקרים מסוימים חומרי איטום גמישים נגד עובש.

רובה זה חומר איטום מצויין והיא יותר יפה ואסטטית מסיליקון

בין קיר לריצפה סוגרים עם רובה. בסיליקון משתמשים במידה ויש גמישות בין המשטחים, כמו אמבטיה וקרמיקה או שיש במטבח וקרמיקה.

באופן כללי אני ממליץ רק על רובה, אך יש לבצע את המריחה כראוי.

סיליקון נגד עובש אוטם יותר טוב ומונע ‏עובש

אם הקיר הוא קיר גבס עדיף להשתמש בסיקה, אם הקיר הוא קיר בלוק או בטון אפשר לשים רובה.

לפי דעתי רובה יותר טובה מאשר סיליקון. רובה לא צוברת עובש, מחזיקה להרבה יותר זמן, האיטום יותר טוב והיא קלה לניקוי. לעומתה, סיליקון צובר לכלוך ומתקלף עם הזמן.

כמובן שרובה. לאחר מכן אפשר למרוח סיליקון נגד עובש.

במידה והרצפה היא ישרה ואין הרבה עובי

סליקון נגד עובש אוטם לאורך יותר זמן.

צריך להוסיף חומר מחזק לרובה לאיטום מלא ומניעת עובש.

כל חומר סליקוני יקבל עובש. לכן לדעתי כדאי להשתמש רק ברובה, אבל צריך לדעת איך ליישם את הרובה.

סיקה - יש ארבעה גוונים (אפור, שחור).

אנטי בקטריאלי של סיכה סיליקון איכותי.

לחברת סיקה יש מוצר שנקרא סיקהפלקס. זהו סיליקון שמתאים לאיטום חדרי רחצה, הסיליקון לא צובר עובש ואין לו ראקציה עם אקונומיקה. יש לישם את הסיליקון הנ"ל ולנגב בעזרת האצבע עם סבון.

יש חומר של חברת סיקה שמגיע במספר גוונים והוא הכי חזק והכי תקני לאיטום בין רצפה לקירות. הוא עמיד בכיווץ חום וקור.

אך ורק רובה אקרילית... מיותר רובה אפוקסית, במידה והקירות בנויים מגבס, אמליץ סיליקון אך ורק במפגש קיר לרצפה ובין שני קירות, כל השאר רובה אקרילית, לגבי סיליקון קיים היום סיליקון בגוונים דומים לרובה

למרות שיש הרבה שאוטמים עם סיליקון ,אני משתמש ברובה, כיוון שהגימור הרבה יותר יפה ואם מורחים נכון אין בעיה של נזילות.

אני ממליץ על רובה, אם כי צריך לחדש מדי כמה שנים.

האיטום שעושים בין ריצוף הרצפה לבין חיפוי הקירות נעשה בדרך כלל עם "סיקה" או "ניטרלי", ניתן גם להשתמש בסופר 7. הסיבה העיקרית היא שזהו חומר עמיד וחזק שאינו מעלה עובש. סיליקון לרוב לא חזק ויכול להעלות עובש, ורובה פחות יציבה בפינות ויכולה להתפורר.

שניהם טובים, סיליקון יותר קשה לביצוע ופחות אסתטי למראית עין.

‏במידה ויש שני מילימטר לפחות בין הריצוף של הרצפה עדיף רובה. על הריצוף של הקיר אין שום בעיה ורובה אמורה להספיק, אך אפשר להוסיף סיליקון נגד העובש.

כל סוגי הסיליקון צוברים עובש לאורך זמן מה, כך שאם יש נזילה כנראה שהאיטום לקוי

על הסיליקון תמיד יווצר עובש וגם הגימור לא יפה כמו רובה, לכן אני ממליץ על רובה.

הפתרון האידיאלי זה רובה אקרילית בפוגות עד 5 מ"מ. לבעיות איטום יש להשתמש ברובה איכותית של טמבור או דניאל. במידה ומצטבר עובש - יש תרסיס אשר משמיד את העובש.

ממליץ על סיליקון של חברת "סיקה" בין הרצפה לקיר וגם בפינות. בשאר המקלחת כדאי לשים רובה ואפשר גם להשתמש ברובה אפוקסית.

רובה יותר מתאימה ויותר אסתטית לסגירת הפוגות בין הרצפות. רק במקרים שהפוגות בין הרצפה לבין הקיר רחבות מעל 3 מ"מ כדאי לאטום עם סיליקון סניטרי.

רובה אקרילית תעשה את העבודה נגד עובש, אפשר גם לעשות רובה אפוקסית ליתר ביטחון שמחזיקה יותר זמן וחזקה אף יותר.

סיקה פלקס. כיום בכל המקלחות התקן הוא לא לעשות רובה בפינות אלא להשאיר 3 מ"מ ולמלא בסיקה פלקס אשר לעולם לא מאבד מהגמישות שלו ולכן אידאלי לפינות.

רובה סיקפלקס של חברת סיקה

אני אוהב לעשות גם רובה ולאחר שהרובה מתייבשת, אני אוטם עם סיליקון נגד עובש.

בעיני כדאי לשים רובה בכל המקומות, אבל איפה שיש מקלחון או אמבטיה צריך חומר גמיש.

על פי התקן יש לבצע מיישק/פוגה ברוחק 6 מ״מ ולמלא אותו בחומר גמיש. אחרי שזה נאמר אני ממליץ על פוגה 3 מ״מ מינימום ולמלא ברובה (לרוב אקרילית מספיקה). יש לדאוג שבעל המקצוע מנקה טוב את המיישקים וממלא אותם כעובי המרצפה. בחיבור בין 2 סוגי חומרים כמו ריצוף ואמבטיה אקרילית/פח/פיבר מומלץ לבצע איטום בחומר גמיש כמו סיקה fc11. בזמן הרכבת האמבטיה אני ממליץ לאטום בfc11 לפני חיפוי הקיר (בין האמבטיה לאיטום הקיר) ולאחר מכן לבצע רובה או שכבה נוספת של fc11. (בביצוע נכון של רובה יהיה לנו סדק בתפר ובשביל שה אנו אוטמים בין הקיר לאמבטיה, בביצוע לא נכון של הרובה היא תתפרק.)

הכי טוב יהיה להשתמש בסיליקון איכותי נגד עובש. בקירות גבס זה חובה. לעומת זאת אם האריחים הודבקו על קירות בלוקים ניתן להשתמש ברובה אקרילית.

התקן מבקש חומר גמיש כמובן לא סיליקון או מסטיק אלא סיקה פלקס.

לא רובה ולא סיליקון. רק סיקה או סופר 7.

סיקה הכי טוב וגם מצוין נגגד עובש.

סיליקון ישחיר באמבטיה, אבל רובה כהה ברמה טובה תעשה את העבודה.

רובה אפוקסית זה מה שמיישמים בריצפה באמבטיה ואז גם בקו החיבור בין רצפה לקירות.

בין רצפה לקיר עדיף רובה, בין קיר למפגש אמבטיה או אגנית עדיף חומר גמיש, "הקץ לעובש" או סופר 7 . בהצלחה

במידה ויישום הקרמיקה נעשה באופן נכון, רובה הוא החומר המתאים. ישנם גוונים רבים מהם נוכל לבחור וגם המראה הסופי יהיה אסתטי.

רובה אפוקסית אטומה לחדירת מים, נשמרת לאורך זמן ואינה צוברת עובש.

תלוי ברווח שבין הקיר לרצפה. מעל 5 מ"מ מומלץ רובה, מתחת ל5 מ"מ מומלץ סיליקון נגד עובש.

רובה גם אוטם וגם נגד עובש. לדלל את החומר ולדאוג שיחדור בין החריצים, ובמידת הצורך לעבור פעמיים.

התקן היום מחייב חומר גמיש במשיקים בין קיר לרצפה, לכן מומלץ להשתמש בסיליקון

יש מקרים בהם אני מדביק זוית עדינה של שיש בחיבור שבין הריצפה לקיר. זה לא מתפרק, אין עובש על השיש והמים לא חודרים. ולגבי העובש - אם יהיה אוורור טוב כמעט ולא יהיה עובש.

בחיבור בין קיר לרצפה או בין קיר לקיר התקן מחייב שימוש בחומר גמיש. נכון, פחות יפה אבל סיקה זה החומר המומלץ והנכון לשימוש שאינו נסדק כמו רובה

קיימים שני פתרונות לבעיה נפוצה זו . 1.יישום ראשוני ע"י רובה אפוקסית איכותית, הנצמדת היטב לתשתית ובמקביל אוטמת .2 במידה והסדק עובד (מתרחב מדי פעם) אז סיליקון r.t.v איכותי שייתן מענה .אגב ניתן להשיג היום סיליקונים במגוון צבעים התואמים לאריחים הקיימים. בהצלחה!

רק רובה ושום דבר אחר.

"הקץ לעובש" הכי ממולץ

מומלץ רובה אבל אם זה עבה מאוד עדיף חומר פוליאורטיני כמו סיקה או שווה ערך.

לפי התקן חייבים לשים סיליקון נגד עובש במקום המפגש בין הקירות והרצפה.

יש למרוח רובה מעל כלל המישקים של האריחים כולל חיבור בין קרי וריצפה, ולאחר ייבוש הרובה מומלץ למרוח שכבת סיליקון אנטי בקטריאלי בין חיבור קיר לרצפה ובין מפגש של שני קירות בפינה

רובה אפוקסי הכי יעיל לרטיבות

סיליקון נגד עובש עדיף על רובה משתי סיבות: 1. כיוון שהוא לא מצהיב ולא משחיר. 2. כיוון שזה הדבר היחידי שבאמת מונע חדירה של מים.

רק עם סיקה.

ניתן לאטום ברובה אפוקסית באזור מקלחונים ורטיבות, עמידות גבוהה ביותר.

עדיף רובה ראשית כי זה מתאים יותר לגוון האריחים וגם נכנס לתוך החריצים יותר בעומק. אם רוצים למנוע מכל וכל את עניין הרטיבות יש רובה אפוקסית שמיועדת לזה רק לא כל בעל מקצוע יודע לעבוד עם החומר הזה.

רובה הוא חומר טוב לאיטום ולא יוצר עובש.

במקומות כאלה תמיד עדיף להשתמש ברובה, ואם זה רובה אפוקסית זה הכי טוב. החומרים האחרים תמיד צוברים עובש מי יותר ומי פחות. צריך רק לוודא שרוחב החריץ רחב מ 2 מ"מ כדי שהרובה תתפוס. בהצלחה (:

תלוי בסוג הקיר. אם מדובר בקירות גבס מחופים קרמיקה יש צורך בסיליקון נגד עובש, מכיוון שקיר כזה יש לו תזוזה. בכל מבנה קיר אחר אפשר ליישם רובה.

הפתרון הטוב ביותר הוא סיליקון נגד עובש אך בסופו של דבר עובש תמיד מופיע.

הכי מומלץ ומקצועי זה לאטום עם רובה

רובה יכול להספיק רק אם יש אטימה מקצועית . יש אפשרות נוספת, לתת רווח של כמה מ"מ ואז למלא עם חומר אקרילי מיוחד נגד עובש.

החומר הטוב ביותר הוא סיקה.