קרינה חשמלית יכולה להגיע מכל מוצר חשמלי. זה יכול להיות מקרר, מכונת כביסה, מיטה חשמלית ואפילו אקווריום. עוד מקורות לקרינה חשמלית הם חדרי חשמל, ארונות חשמל, שנאים, חוטי מתח חיצוניים, עמודי חשמל ועוד. בניגוד לקרינה סלולרית שנעצרת ברגע שיש עצם או קיר מולה, קרינה חשמלית עוברת דרך קירות ולכן יכולה להגיע גם למרחקים גדולים מאוד. 

קרינה חשמלית היא בעצם שטף של שדה מגנטי שנוצר על ידי זרם חשמלי. הזרם החשמלי בארץ נמדד ביחידות של "הרץ" כאשר יחידת המידה "הרץ" היא בעצם "אירוע אחד לשניה" או: כמה מחזורים משלים זרם החשמל בשניה. לדוגמא: שעון שמתקתק לפי שניות, בעצם זז במהירות של 1 הרץ – פעם אחת בשניה. הזרם החשמלי בארץ נע במהירות של 50 הרץ, כלומר 50 מחזורים בשניה! שזה מטורף!

לא רק אנחנו חושבים שזה מטורף, גם הגוף שלנו מרגיש את התזוזה המהירה הזו ומשתגע מזה לפעמים. הקרינה החשמלית, שהיא בעצם אותו שדה מגנטי שנוצר מהזרם החשמלי, יכולה לגרום לנדודי שינה, לכאבי ראש ולאלרגיות. ארגון הבריאות העולמי אפילו קבע שבמקרים של קרינה חשמלית גבוהה במיוחד, היא גם יכולה להוות גורם אפשרי לסרטן.

זה נשמע מפחיד קצת, אז באנו להרגיע. קרינה חשמלית יכולה להיות מסוכנת רק כשהיא עוברת את הרמה התקינה, ובדיוק בשביל זה חשוב לבצע בדיקת קרינה חשמלית. אז מה הרמה התקינה של קרינה חשמלית? בואו נמשיך.

משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה קיבלו את המלצות ארגון הבריאות העולמי שקבע שני מקרים בהם קרינה חשמלית הופכת למסוכנת ועלולה להוות גורם אפשרי לסרטן:

1. קרינה חשמלית נמוכה יחסית בחשיפה ממושכת – בבדיקת הקרינה החשמלית מודדים את הקרינה ביחידות שנקראות "מיליגאוס". בחשיפה ממושכת של 24 שעות למקור הקרינה החשמלית, הרמה התקינה של הקרינה החשמלית תהיה ממוצע של 2 מיליגאוס ליממה. זה אומר שאתם יכולים להיות גם חשופים ל-3 מיליגאוס במשך 12 שעות או 4 מיליגאוס ל-6 שעות, רק שהממוצע ישאר 2 מיליגאוס ליממה. 

בגדול, המקרים בהם אנחנו חשופים לקרינה חשמלית באופן רציף הם לא רבים. כדי שחשיפה תחשב לממושכת היא צריכה להיות לפחות 5-6 שעות רצוף, במשך שבוע. נסו לחשוב איפה בבית אתם שוהים שהייה רצופה - זה יכול להיות אם המיטה שלנו או של הילד, אולי הספה בסלון שבה אנחנו מבלים די הרבה, או המשרד וחדר העבודה הביתי. אבל השהייה הרציפה עוד לא הופכת אותם למסוכנת, אלא היא תהיה מסוכנת רק אם המכשיר החשמלי פולט קרינה של למעלה מ-2 מיליגאוס בממוצע. 

ניקח דוגמא: בדיקת הקרינה החשמלית יכולה לגלות שהמקרר במטבח שלנו פולט קרינה חשמלית ברמה שגבוהה מ-4 מיליגאוס , אבל זה עדיין לא אומר שהמקרר מהווה סכנה. אנחנו עוברים שם בחטף בבוקר, יושבים אולי לארוחת צהריים ושוב מתכנסים לארוחת ערב, אבל לרוב אנחנו לא מבלים מול המקרר ימים שלמים ככה שהחשיפה לקרינה לא רציפה. לעומת זאת, אם המקצוע שלכם הוא קונדיטוריה ואתם שוהים במטבח כל היום, אז המקרר כבר יכול להיות מקור לסיכון ומצריך בדיקת קרינה חשמלית.

2. קרינה חשמלית גבוהה בחשיפה חד פעמית – המקרה השני שבו קרינה חשמלית הופכת למסוכנת היא בחשיפה רגעית לקרינה שגבוהה מ-1000 מיליגאוס. ההמלצה (ולא החוק, זו רק המלצה) של המשרד להגנת הסביבה היא שלא יהיו עמודי חשמל, שנאים או קווי מתח שיגרמו לאדם לעבור בלא ידיעתו ליד קרינה של למעלה מ-1000 מיליגאוס. אחד הפתרונות המעשיים לזה הוא הטמנה של קווי החשמל. אם תבקרו בשכונות חדשות שנבנות, תוכלו לשים לב שעמודי החשמל הגבוהים נעלמים לאט לאט מהעין.

את בדיקת הקרינה החשמלית כדאי לבצע בשני מקרים:

  בנייה, קנייה או השכרה של דירה חדשה – קודם כל, תתחדשו! אנחנו יודעים, לבנות בית חדש או לעבור לדירה חדשה זה בלאגן, בירוקרטיה והרבה כאב ראש, אבל בין לבין, תדאגו גם להזמין בדיקת קרינה חשמלית, כך שתדעו בדיוק מה רמות הקרינה בבית ומאיזה נקודות חשמל כדאי להתרחק.

יש שתי גישות לבדיקת קרינה חשמלית כשעוברים דירה. הגישה הראשונה אומרת שכדאי לבצע בדיקת קרינה חשמלית לפני שחותמים על החוזה, כך שתוכלו לדעת אם יש בעיה של קרינה חשמלית אקוטית ותוכלו להכניס את הידע הזה למערך השיקולים שלכם. בנוסף, מודד קרינה מוסמך יוכל לעזור ולייעץ לכם איך כדאי למקם את כל המוצרים החשמליים, המיטות והספות בהתאם.

לפי הגישה השנייה כדאי לבצע את בדיקת הקרינה החשמלית אחרי שכבר עברתם כשכל המכשירים החשמליים נמצאים בבית, כך העומס החשמלי בבית יהיה מקסימלי ותוכלו לקבל את כל הידע הדרוש. במקרה הזה, מודד הקרינה יוכל לעזור לכם לבצע שינויים ולמגן את הבית במידת הצורך.

בכל מקרה, אם אתם בונים בית חדש מאפס, כדאי להתייעץ עם מודד קרינה מוסמך היכן כדאי להתקין שקעים חשמליים או מוצרים אחרים. למשל, חלק ממודדי הקרינה יגידו לכם שכדאי להתקין את המנוע של המזגן על הגג ולא ליד הקיר, כך רמת הקרינה האפשרית תפחת. עוד דוגמא: יכול להיות שיש ליד הבית שלכם קו מתח גבוה שיכול להוות מקור לקרינה חשמלית מסוכנת, במצב כזה מודד הקרינה ימליץ לבנות שם חדר שמשתמשים בו פחות – כמו חדר אורחים או חדר שפנוי בשעות הלילה הארוכות כמו חדר משחקים.

 כשעולה חשד לקרינה חשמלית מסוכנת – טוב, זה קצת אמורפי, אנחנו יודעים. אבל, אם קניתם כמה מכשירים חשמליים חדשים, אם פתאום נזכרתם שמעולם לא ערכתם בדיקת קרינה חשמלית, אם קמתם בבוקר והוסיפו לכם עמודי תאורה חדשים ברחוב או אם שמתם לב שיש ארון חשמל בצמוד לפינת העבודה שלכם - כל אלה מקרים שבהם כדאי להזמין בדיקת קרינה חשמלית.

את בדיקת הקרינה החשמלית מבצעים כאשר העומס החשמלי בבית נמצא בשיאו. בתחילת הבדיקה מדליקים את כל התאורה בבית ואת כל מכשירי החשמל, כדי שהבדיקה תיתן את התוצאה הטובה ביותר.  

זה אולי נשמע קצת מוזר, אבל יש משמעות גם לשעה שבה מתבצעת בדיקת הקרינה החשמלית. חלק ניכר מבדיקות הקרינה החשמליות מתבצעות בשעות הערב בגלל תאורת הרחוב החשמלית שנדלקת בשעות הערב ופולטת הרבה קרינה חשמלית, שלפעמים מגיעה לתוך הבתים שלנו. בנוסף, קווי המתח ברחוב הופכים לעמוסים יותר במהלך הערב, שבו כולם חוזרים הביתה ומדליקים כל מוצר חשמל אפשרי בבית. בודקי הקרינה ידעו למדוד את הקרינה החשמלית שמגיעה מפנסי הרחוב וקווי המתח, ישקללו אותה לתוך מדדי הקרינה החשמלית הביתית ויתנו את ההמלצה בהתאם.

ועוד דבר - אם כשאתם קוראים את המאמר הזה עולה בכם חשש לגבי בתי הספר או הגנים של הילדים שלכם הנה משהו שבטח תשמחו לשמוע – ע"פ חוזר מנכ"ל של משרד החינוך, כל מוסד חינוכי מחוייב בבדיקת קרינה חשמלית לפני פתיחתו. בנוסף, אם במהלך השנים מוסיפים עוד מבנה או שיש חשד של קב"ט הבטיחות לבעיה חשמלית, חובה לבצע עוד בדיקה של קרינה חשמלית.

את בדיקת הקרינה החשמלית עורכים באמצעות מכשיר שמודד ערכים של גאוס – שהיא המידה בה מודדים את רמת הקרינה החשמלית. אתם אמנם יכולים לרכוש את המכשיר הזה לבד באינטרנט, אבל האמת היא שממש לא כדאי לכם.

מודדי קרינה מוסמכים הם בעלי מקצוע שעברו הכשרה ארוכה מאוד כדי לבדוק את הקרינה החשמלית בבית שלכם. זה מתחיל בזה שלקורס ההכשרה של המשרד להגנת הסביבה יכולים להתקבל רק מי שיש להם תואר במדעים ממוסד שמוכר על ידי המל"ג או מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה. בתום הקורס מתבצעת בחינה עיונית ומעשית ורק אז הם יכולים לקבל תעודה של מודד קרינה מוסמך.

אבל זה לא נגמר כאן. בודק הקרינה החשמלית צריך לשלוח את מכשיר המדידה שלו לכיול בכל שנה, ולשלם אגרה בכל חמש שנים כדי להופיע ברשימה של המשרד להגנת הסביבה. בקיצור, בודקי קרינה חשמליים הם אנשים סופר מקצועיים.

ובשביל מה כל התהליך הארוך הזה? נכון שתמיד אמרו לנו ש"בחשמל לא משחקים"? אז גם בקרינה חשמלית לא משחקים. אם תבצעו בדיקה לבד יכול להיות שתטעו במידה או בהבנה של המרחב ותחשבו שרמת הקרינה אצלכם תקינה, בזמן שאתם חשופים לקרינה חשמלית גבוהה. בקיצור, זה לא שווה את זה.

 

בסוף כל בדיקת קרינה חשמלית תקבלו דו"ח מפורט מאוד שכולל כמה חלקים.

א. פרטים טכניים – למי הוזמנה בדיקת הקרינה החשמלית, מי המודד, מה מספר ותוקף ההיתר שלו,  באיזה תאריך בוצע הבדיקה ופרטי קשר.

ב. אפיון מכשיר המדידה – בדו"ח יצויין באיזה מכשיר בוצעה הבדיקה, מה המספר הסידורי שלו, איזה תדרים הוא מודד ומה היה תאריך הכיול האחרון שלו.

ג. נתוני מקורות המדידה – בחלק הזה יפורטו מתקני החשמל שנמצאים באיזור, מה גודל הבית ובאיזה איזורים בוצעה בדיקת הקרינה החשמלית, מה היה הגובה שבו בוצעה הבדיקה וגם – מה היה מזג האוויר ומה העומס החשמלי שהיה בבית.

ד. דו"ח מדידות השדה המגנטי ורמת הקרינה החשמלית – בחלק הזה תהיה טבלה שתפרט בדיוק את תיאור מקום המדידה, האם החשיפה נמצאת ברציפות או לא ברציפות, המרחק של המדידה ממקור הקרינה, גובה נקודת המדידה והאם רמת החשמל בכל נקודת בדיקה תקינה או לא.

ה. ניתוח התוצאות והמלצות – בחלק הזה יכתוב מודד הקרינה המוסמך האם רמות הבדיקה הכלליות בבית תקינות וכן, יתן המלצות לגבי החשמל בבית ואיך להתמגן מפני הקרינה החשמלית.

ו. צילומים ושרטוטים – לדו"ח בדיקת הקרינה החשמלית יצורפו גם תמונות ושרטוטים של המקומות המדוייקים בהם בוצעה בדיקת הקרינה. כך אם יש מפגע כלשהו בבית תוכלו לראות בקלות את המיקום שלו.

הזמנתם בדיקת קרינה חשמלית וקיבלתם דו"ח מפורט. בדו"ח אפילו נמצאו, לא עלינו, כמה חריגות מרמת הקרינה המומלצת, מה עכשיו? מה אפשר לעשות כדי להתמגן מפני הקרינה החשמלית? יש כמה דרכים:

 חסימת הקרינה – חשוב להבין מה מקור הקרינה כדי להבין איך להתמגן בצורה הטובה ביותר. אם הקרינה החשמלית הגבוהה מגיעה מארון חשמל, שנאי, ממיר מתח, סוללת גיבוי במשרדים וכו', אפשר לסנן את הקרינה החשמלית בעזרת מיו-מיטל, שהיא סגסוגת אלומיניום ש"בולעת" קרינה.

 להתרחק מהקרינה החשמלית – מיגון באמצעות מיו-מיטל הוא יקר ואי אפשר להשתמש בו בכל מקור של קרינה. זה אולי נשמע מוזר, אבל לפעמים הפתרון יכול להיות פשוט ומסתכם בלהזיז את המיטה של הילד מהקיר שצמוד למנוע של המזגן, לצד השני של החדר. זה אולי מצריך קצת התארגנות מחדש בבית, אבל זה לגמרי שווה את זה. לרוב, הזזה של מטר-מטר וחצי תפתור את הבעיה של קרינה חשמלית רציפה. בכל מקרה, התייעצו עם בודק הקרינה – מה להזיז ולאן.

 פניה לחברת החשמל – אם הקרינה החשמלית הגבוהה נובעת ממקור חיצוני כמו קו מתח גבוה או תאורת רחוב, מומלץ לפנות לחברת החשמל. אנחנו מודים, זה לא יהיה פשוט. בגלל שאין תקן ברור לקרינה חשמלית, לרוב, כנראה שחברת החשמל לא תרוץ לקראתכם. מתי היא כן תעשה מאמץ לתקן את הבעיה? כשמדובר בקו מתח גבוה במיוחד (מעל 1000 מיליגאוס) שפוגע ביותר מדי אנשים. למשל: אם יש קו מתח ארצי, שעובר במרחק של כ-150 מטר מהשכונה שלכם, אתם יכולים להגיש פניה לחברת החשמל והיא כנראה תבוא לתקן את רמת הקרינה הגבוהה. בנוסף, כדאי להעביר את הבקשה דרך העירייה או הרשות המקומית, כך יש יותר סיכוי שחשבת החשמל תענה לבקשה.

בדיקת קרינה חשמלית עולה כ-550-700 ₪ כולל מע"מ, לבדיקה בבית פרטי בגודל של 4-5 חדרי שינה + חצר. כיון שבכל הארץ יש פחות מ-200 בודקי קרינה מוסמכים, לפעמים לא יהיה בודק קרינה קרוב אליכם ותצטרכו להזמין בודק קרינה מוסמך מרחוק. נסיעה למרחק של 40 דקות-שעה יכולה לייקר את הבדיקה בעוד 100-300 ₪.

אתם כבר יודעים כמעט את הכל – למה לבצע בדיקת קרינה חשמלית ואיך, מי בודק קרינה מוסמך וכמה עולה בדיקת קרינה חשמלית, אבל איפה אפשר למצוא מודד קרינה מוסמך? בדיוק בשביל זה אספנו רשימה של מודדי קרינה מומלצים, לפי חוות דעת של לקוחות קודמים שביצעו בדיקות קרינה. חוץ מההמלצות ומספר הטלפון, תוכלו גם למצוא במידרג את התעודות והרישיון של מודד הקרינה, ככה שאתם מכוסים מכל הכיוונים – גם במקצועיות וגם ביחס ובהמלצות.   

בהצלחה!