כעיקרון משקפיים הם לא הוצאה מוכרת. השאלה שיש לשאול בשביל לבחון האם הוצאה מוכרת היא: במידה והעסק לא היה, האם עדיין היה רוכש משקפיים? אם בכל מקרה היה רוכש, זה מחזק את העובדה שההוצאה לא מוכרת. ניתן במקרים מסוימים להכיר במשקפיים כהוצאה חלקית ב-25% מההוצאה.

משקפיים לא נחשבים כהוצאה מוכרת אלא כהוצאה פרטית, למעט מקרים חריגים כגון חובת שימוש במשקפי הגנה.

משקפיים נלבשים לצורכי ראייה ואינם קשורים רק לעבודה ולכן אינם הוצאה מוכרת .אם יש משקפיים מיוחדות שמשמשות רק לעבודה במשרד או משקפי הגנה לרתך וכדומה, רק אז הם יוכרו. נטל ההוכחה הוא על בעל העסק להוכיח שהמשקפיים משמשים רק לעסק באופן מובהק.

משקפי ראייה יחשבו כהוצאה פרטית ולא נחשבים הוצאה מוכרת, אלא במקרים מאוד יחודיים כמו משקפי הגנה המשמשים רק לצרכי עבודה.

על פי פקודת מס הכנסה, הוצאה תהיה מוכרת כאשר היא משמשת לייצור הכנסה. מס הכנסה בעיקרון בוחן האם היו נרכשות המשקפיים גם אם העסק לא היה קיים. מכיוון שהתשובה תהיה לרוב חיובית יוצא מכך שההוצאה תוכר כחלק יחסי שלה.

לטענת מס הכנסה משקפים הינם הוצאה פרטית ולא מוכרת כהוצאה. אולם בפועל ברוב המקרים חייבים את המשקפים כדי לעבוד וליצר הכנסה, כך שבפרקטיקה מקובל להכניס חלקית את ההוצאה.

הוצאה לרכישת משקפי קריאה הינה הוצאה שאינה מוכרת למס היות והמשקפים משמשות את הבעלים גם לשימוש מחוץ לעסק לצרכים פרטיים. במידה והמשקפים נשארות במקום העסק גם לאחר שעות העבודה, ומוכח שמשמשות רק לצורך העסק ההוצאה תהיה מוכרת. כנ"ל משקפי שמש לנהג מונית אשר המשקפים נשארות ברכב גם לאחר שעות העבודה ניתן לתבוע את ההוצאה כהוצאה לצרכי מס.

משקפי מגן או משקפיים ייעודיות המשמשות לפעילות העסקית כגון: משקפי מגן, מסיכה לרתך,כן מוכרות באופן מלא. משקפי שמש או משקפי קריאה "רגילים" אינם מוכרים. אציין כי תמיד יש יוצא מן בכלל. לדוגמה: משקפי שמש כן עשויות להיחשב כהוצאה מוכרת על ידי מס הכנסה כאשר מדובר במצילים בים / בריכה או מפעילי ומדריכי ספורט בענפים שונים. בהצלחה.

השאלה שצריכה להישאל היא האם ללא העסק המשקפיים עדיין היו נרכשים - במידה והתשובה תהיה שהם לא היו נרכשים אזי צריך לדעת שגישת מס הכנסה וגם מע"מ היא לייחס גם שימוש פרטי! אם רוב השימוש יהיה לעסק יהיה אפשר לקבל 2/3 החזר מע"מ ואם הרוב לחיים הפרטיים אזי יהיה אפשר לקבל 1/4 החזר מע"מ. לגבי מס הכנסה נתייחס לכך כאל ביגוד וההוצאה תהיה מוכרת 80%. קשה להגיד שהתשובה גורפת כיוון שיש מגוון רב של משלחי יד ומקצועות ולפיכך כל מקרה ייבחן לגופו ויוצג ללקוח ההצעה הכדאית עבורו וכמובן במקרים כאלה חריגים כגון משקפיים, צריך להציג גם את החשיפה וכיצד זה יצטייר בעיני מפקחי המס.

אני מכיר רואה חשבון ותיק שרכש משקפי קריאה שהיה משאירם על שולחנו בסוף יום עבודה והכיר במלוא ההוצאה. אבל ככלל אם אין מדובר במשקפיים המיוחדות לעבודה כגון משקפי מגן אופטיות וכדו אז זו בעיה להכיר בהוצאה. המקסימום שאפשר להכיר זה הוצאה מעורבת ואז להכיר כמו בביגוד 80%.

משקפיים הן הוצאה מעורבת ומשכך היא אינה נחשב כהוצאה מוכרת, בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה.

משקפיים שאינם משמשים לשימוש אישי אלא לשימוש עסקי, ייחשבו כהוצאה מוכרת. לדוגמא, אם נהג מונית משתמש במשקפי ראיה רק כאשר הוא נִוהג במונית, המשקפים מסייעים לנהג לייצר הכנסה ולכן הן ייחשבו כהוצאה מוכרת.

הוצאה מוכרת היא הוצאה שמייצרת הכנסה, ולכן משקפיים אינם הוצאה מוכרת בעסק.

מדובר בהוצאה מוערבת שהיא גם עסקית וגם פרטית. מאוד קשה להפריד בניהם ולכן לפי דעתי הוצאה אינה מוכרת היות והיא יותר בפן הפרטי מאשר בעסקי אבל יש על מה לדון בנושא.

משקפי ראייה רגילים לא נחשבים כהוצאה מוכרת.. משקפי עבודה של רתכים וכדומה כן.

זו הוצאה שמוגדרת פרטית לחלוטין ולכן אינה מוכרת.

בגדול משקפיים הם קודם כל לשימוש אישי. גם אם זה משמש לצרכי עבודה, קשה להוכיח זאת. במקרים מסוימים וחריגים אפשר לשקול הכרת הוצאה לפי חלק יחסי.