כשילד מרביץ להורה או אפילו לאח או אחות, צריך קודם כל לנסות להבין מה עמד מאחורי המעשה שלו.

לרוב, ילדים בגיל הרך מרביצים כי הם נמצאים בהתקף טנטרום - הם מרגישים תסכול, כעס או עלבון, ולא יודעים איך להתמודד עם הסיטואציה. סיבה נוספת שילד מרביץ להורה שלו היא שהוא מחקה התנהגות שהוא רואה בבית הספר, בגן, או אפילו בבית. בגיל קצת יותר מבוגר, ילדים ירביצו בגלל שהם לא מכירים כלים להתמודד עם הרגשות שהם חווים.

אז מה עושים? הפיתרון מתחלק לשניים: זמן תגובה וזמן חינוך.

 זמן תגובה: נעצור את הילד, נחזיק אותו ונמנע ממנו להרביץ.

 זמן חינוך: כשהילד רגוע נשב איתו לשיחה, ננסה להבין מה הוביל אותו להרביץ וניתן לו כלים נכונים יותר להתמודד עם הרגשות שלו.

חשוב להסביר לילד שזה נורמלי ובסדר להיות עצבני, ושיש שיטות אחרות להוציא את הכעס החוצה: לצעוק, להגיד "עכשיו אני כועס" או אפילו לזרוק כרית (רק בלי לפגוע באף אחד).

אם הילד ממשיך להרביץ, אתם יכולים לפנות למדריכת הורים שתעזור לכם למנוע את הפעם הבאה.