טל התחיל בסדר גמור. קבענו מועד, אמנם דחה פעמיים אך הודיע בזמן, ומכיוון שהעבודה לא היתה דחופה ואנחנו בתקופת שיא הקורונה, זה לא הפריע לנו. הגיע פעם לקחת מידות ולתת הצעה סופית והבטיח שברגע שתהיה הזכוכית, יבצע את העבודה באותו יום. כשטל הגיע לקחת את הדלת, הוא הגיע עם בחור צעיר וכבר אז שמנו לב שחסר להם נסיון בעבודה עם דלת כבדה כזו. הם מאוד מאוד התקשו, ועלה רושם שנדרשו יותר משני אנשים לשאת אותה. כאשר החזירו את הדלת עם זכוכית חדשה (והובטח לנו שיש אחריות לכל החיים מפני אידוי) הסתבר שהם דפקו את מסגרת האלומיניום הלבנה בשני מקומות במהלך ההעברה. טל אמר שיגיע לתקן וכך היה. שוב היה דיליי כי אמר שמחכה לצבע, אך שוב היינו סבלניים. כשהגיע וביצע את התיקון, הזכוכית התלכלכה וטל ביקש מבעלי מין שפכטל כזה כדי לנקות אותה. הוא ניקה וכשאני הגעתי וראיתי שהזכוכית עדיין מטונפת, ניגשתי לנקותה יחד עם בעלי. ואז - עוד הפתעה: טל שרט את הזכוכית החדשה במהלך הניקוי. התקשרנו אליו מייד כדי להגיד לו. הוא שאל, אז מה אתה רוצה, שאחליף את הזכוכית? וכמובן שבעלי ענה כן. ייאמר לזכותו שלא סירב, אולם ייאמר גם שאנחנו עדיין מחכים. העבודה בוצעה ב 5.5, היום עבר למעלה מחודש. טל הפסיק לענות לטלפונים של בעלי, בתחילה דחה את ההחלפה בטענות שונות ולבסוף נזף(!) בבעלי שהוא מנדנד לו. אני מאוכזבת ממנו מאוד. עדיין מקווה שאוכל לכתוב שהסוף היה טוב, אבל עדיין אין סוף טוב לסיפור הזה. אעדכן בשמחה אם וכאשר יהיה.