ברגע שמקימים קירוי קשיח למרפסת (בתקרה, ולא רק בצדדים), בקשה ל'עבודה מצומצמת' ופטור מהיתר בניה אינה רלוונטית. סגירת מרפסת עם גג דורשת היתר לכל דבר. צריך לקחת בחשבון מתכננים כמו אדריכל, קונסטרוקטור לחישובים סטאטיים, אישור או פטור מהג"א על הקמת ממ"ד (ממ״ד חובה כאשר בונים תוספת של מעל 13 מ״ר), אגרות בניה, צילומים וכד'. בקשה ל'עבודה מצומצמת' ולפטור מהיתר בניה מתאימה בעיקר בתנאים הבאים: פרגולות - יש הגדרות מדויקות בחוק לגבי גודלן, לכן כדאי להתייעץ עם אדריכל או מהנדס בנין טרם הבניה. כמו כן ישנן תקנות לגבי צפיפות קורות התקרה, חומרי הבניה שלה, ולגבי מרחק מותר מהשכן (קו בניין). הגשת הבקשה פשוטה אך צריך אישור קונסטרוקטור לפרגולה. גדרות - גדר בנויה בגובה 150 ס"מ פטורה מהיתר בנייה אך חייבת באישור קונסטרוקטור, בהגשת חישובים סטאטיים, ובחתימת שכנים גובלים. בקיר דו משפחתי משותף ניתן, בהסכמת השכנים, לבנות עד 180 ס"מ. עוד מקרים בהם ניתן לקבל פטור היא בפתיחה פתחים במבנה קיים והקמת תרני אנטנות.

כל שינוי חיצוני שמשפיע על התצורה החיצונית של המבנה דורש היתר בניה.

סגירה זמנית אינה מחויבת בהיתר אך ישנן ועדות הדורשות היתר לכן מומלץ לוודא מול הועדה

סגירת מרפסת מהווה שינוי חזית ולכן צריך להגיש היתר בנייה וגם אישור קונסטרוקטור.

כן. ברוב המקרים בישראל סגירת מרפסת באלומיניום מחייבת היתר בנייה. הסיבה היא שסגירת המרפסת נחשבת לפי חוק התכנון והבנייה לתוספת שטח בנוי ושינוי חזית המבנה, גם אם מדובר רק בזכוכית ואלומיניום. למה זה נחשב עבודת בנייה? כאשר סוגרים מרפסת נוצרים כמה שינויים תכנוניים: המרפסת הופכת בפועל לשטח פנימי מקורה. משתנה המראה האדריכלי של חזית הבניין. לעיתים משתנים גם שטחי הבנייה המותרים. עלולות להיות השלכות על אוורור, תאורה וניקוז. לכן ברוב הרשויות המקומיות סגירה כזו מוגדרת כעבודה שמצריכה היתר בנייה מהוועדה המקומית

חוקית, צריך היתר בנייה לסגירת מרפסת אפילו באלומיניום. בפועל, יש הרבה עיריות שמעלימות עין בסגירה של אלומיניום וכדומה.

הדבר תלוי בעיקר בהנחיות המרחביות שמשתנות בין עירייה לעירייה. מומלץ לבדוק זאת ע"י קונסטרוקטור מומחה.

חשוב לוודא שהמרפסת יודעת לעמוד בעומסי רוח על פי דרישות התקן הישראלי 414 לעומסי רוח.