תשלומי ארנונה נקבעים בכל רשות ורשות בחוק עזר עירוני ולכן משתנים ממקום למקום. באופן כללי נושא הארנונה אינו מחושב בהתאם לחוק תכנון ובניה ולכן אפשרי להיכנס לאתר העירייה לחוק ארנונה ולבדוק.

עיריית תל אביב גובה חיובי ארנונה לכל שטח מקורה בתחום הבניין, אך גם לכל שטח של מרפסת (וכן לשטחי סככות ובריכות), גם אם הוא לא מקורה.

בכל רשות בכל עיר החישוב שונה וכמובן גובה תשלום ארנונה על שטח עיקרי ושטח שרות שונה עבור כל מטר, בתל אביב משלמים ארנונה גם על מרפסת פתוחה.

כל שטח שהוא פרטי מחושב בארנונה. יש מקרים שבהם אזורים שאינם מקורים (בעלי תקרה) גם יחשבו בארנונה. זה נקבע על פי תקנות גביית ארנונה (משתנים לעיתים וגם מותאמים לאזורים / שכונות מסוימות). ממליצה לבדוק עם מחלקת גבייה את חישוב הארנונה.

בתל אביב משלמים ארנונה על שטח מקורה. ומרפסת מעל 12 מ״ר גם מחויבת בארנונה.

מרפסת שאינה מקורה לא מחויבת בארנונה.

בעקרון יש גביית ארנונה על מרפסות בתל אביב. אני מציע לפנות ליחידת הארנונה בעיריית תל אביב כדי לקבל תשובה מדויקת יותר לגבי הסכום.

שטח לארנונה מחושב לפי נטו ולא ברוטו. אם המרפסת סגורה, יתכן שמחלקת הארנונה כבר ביצעה מדידה של הדירה וחושבה לפי השטח הכללי, לא כולל עובי קירות חיצוני ופנימי. ניתן לראות לפי תשלום הארנונה הקודם כמה מ"ר מחושב לגביה. אם יותר מ60 אז זה כולל המרפסת.

אם המרפסת מקורה, שטח המרפסת נכנס לארנונה. אם לא, לא נכלל כשטח לארנונה.

זה תלוי רשות מקומית, אך לרוב במידה והמרפסת מקורה, היא תחויב בארנונה.

אם המרפסת מקורה בתקרה/גג אכן משלמים על שטח זה ארנונה. לרוב- כל שטח שמקורה באופן מלא נחשב בארנונה, למעט פרגולות ביחס קירוי של 40-60% פתוח.

תלוי: מרפסת מקורה (יש תקרה / כיסוי והיא לא חשופה לשמיים) תחשב בארנונה, ומרפסת שלא מקורה - לא יחשבו.

לכל עירייה יש את החישוב שלה. לגבי תל אביב ,כן משלמים ארנונה על מרפסת פתוחה ומקורה.

אם המרפסת מקורה אז כן, משלמים ארנונה.