זה תלוי בהסכם שנחתם בין הצדדים שקובע את המזונות. 1. אם ההסכם קובע הצמדה למדד – אז תהיה הצמדה למדד 2. אם לא מצוין שום דבר על הצמדה – ברירת המחדל היא שלא צמודים כלומר, דמי המזונות יישארו באותו סכום שקבעו הצדדים בהסכם. .

כן, המזונות צמודים למדד. על פי סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א 1961, יש להצמיד את המזונות למדד המחירים לצרכן, גם אם לא צוין הדבר בהסכם.

‏בדרך כלל מזונות ילדים צמודים למדד, המדד מתעדכן אחת לשלושה חודשים מיום מתן ההחלטה או פסק הדין או מיום אישורי הסכם. אולם, היות וההסכם שלך אינו מציין או מתייחס למדד את לא יכולה להצמיד את המזונות הילדים למדד. הדרך היחידה היא לפתוח הליך בעניין זה אך אמליץ לבדוק את הכדאיות הכלכלית.

בדרך כלל , תמיד רשום שהמזונות צמודים למדד, ואם לא רשום ניתן לפנות להבהרה לבית משפט בעניין. יחד עם זאת, ברירת המחדל שהמזונות צמודים למדד בחישוב תלת חודשי כאשר רואה חשבון מבצע את החישוב של ההצמדה למדד ואז מעדכנים את המזונות.

אם בהסכם הגירושין לא צויין שמזונות צמודים, אזי לא יחול חיוב הצמדה למדד. במקרה כזה יש לפנות לערכאה המשפטית שנתנה ואשרה את פסק הדין לחיוב הצמדה למדד למזונות שנפסקו.

ככל ונשמט פרט זה מההסכם יש להגיש בקשה לערכאה שאישרה את ההסכם להוספת סעיף ההצמדה.

החל משנת 2024, הכלל הוא כי מזונות הם צמודי מדד גם אם לא נרשם כך במפורשות בהסכם בין הצדדים.

גם אם הסכם הגירושין לא מציין הצמדה למדד, במקרים מסוימים ניתן לתבוע הפרשי הצמדה למדד רטרואקטיבית, במיוחד אם המדד עלה באופן משמעותי.

ככלל, מזונות הילדים צמודים למדד המחירים לצרכן. הדברים מובאים באופן אוטומטי במסגרת החלטות של בית המשפט וברוב רובם של המקרים אף בהסכמי גירושין. קיימים מקרים שבהם הצדדים מסכימים כי המזונות לא יהיו צמודי מדד, אך הערכאות המשפטיות לא תמיד מאשרות את זה וזה תלוי דיין ואו שופט.

אכן צריך שירשם במפורש בהסכם או בפסק הדין שהסכום מוצמד למדד. החובה היא עליך לדרוש את הסכום המוצמד. ככל ותרצי לתבוע רטרואקטיבי תוכלי עד שנתיים דרך ההוצאה לפועל. מעבר כך תצרכי לפנות לבימ״ש שיתיר את הגביה למפרע.

ההצמדה למדד היא הכלל המקובל בפסיקת מזונות. העדכון מתבצע בדרך כלל אחת ל-3 חודשים. אי תשלום במועד גורר חיוב בהפרשי הצמדה וריבית. החריג העיקרי הוא כאשר נקבע אחרת במפורש בהסכם גירושין. מדד שלילי אינו מפחית את סכום המזונות.

אם לא נכתב במפורש, אזי לא בהכרח הייתה כוונה שיהיו צמודים למדד, מקובל להצמיד את המזונות למדד בכל הסכם / פסק דין.

כאשר נקבעים מזונות ילדים בפסק דין או בהסכם גירושין, חשוב מאוד להבין כי מדובר בסכום שאמור ללוות את הקטין במשך שנים רבות – לעיתים עד גיל 18 ולעיתים אף מעבר לכך. אך מה שרבים מההורים – ולעיתים גם עורכי הדין – שוכחים או מתעלמים ממנו, הוא שמדובר בסכום קבוע שנשחק לאורך הזמן, בעיקר בשל עליית יוקר המחיה. לכן, הצמדת המזונות למדד היא פעולה חיונית, והקפדה על עדכון הסכום באופן קבוע – חשובה לא פחות. הצורך בהצמדה: שמירה על ערך המזונות לאורך זמן כאשר מזונות הילדים אינם מוצמדים למדד המחירים לצרכן, הם מאבדים מערכם הריאלי עם הזמן. כך למשל, אם נפסקו מזונות בגובה 2,000 ש”ח בשנת 2015, והסכום הזה לא עודכן – הרי שבשנת 2025 מדובר בסכום מופחת משמעותית מבחינת כוח הקנייה.

בהסכמי גירושין חובה לציין את סכום המזונות ובמקביל הצמדה למדד או למטבע זר. כשלא רשומה הצמדה בהסכם יש לערוך תיקון על ידי בקשה לתיקון ההסכם.

תשלום המזונות הינו צמוד מדד. הצמדה למדד איננה קנס או משהו דומה. הצמדה למדד מגיעה ע"מ לשמור על ערך ושווי הכסף. ולכן אם שווי הכסף נשחק אזי הצמדה למדד מגדילה את התשלום בכדי לשמור על ערכו.