בנסיבות שתיארת, נראה שכן.

בהינתן שקיימים אלמנטים מסוימים, זכרון דברים בהחלט יכול להיחשב כחוזה מחייב לכל דבר ועניין, אשר נדרש לדיווח למיסוי מקרקעין. מאחר שכך, ובהינתן שהפרטים בו אינם מספיקים, מומלץ מאוד שלא לערוך זכרון דברים.

זיכרון דברים בהחלט יכול להיות מסמך מחייב ולהוות למעשה חוזה מחייב לכל דבר ועניין. לכן, ככלל, אינני נוטה להמליץ על חתימה על זיכרון דברים, ואם קיימת התעקשות או נסיבות מיוחדות, יש להקפיד על אופן הניסוח ולהיעזר בעורך דין.

כאשר עורכים זכרון דברים, למעשה מדובר במילה מכובסת להסכם חסר. במקרה המתואר, קיימת אפשרות סבירה שהקונה הראשון, עימו סוכמה העסקה, יהיה זכאי לפיצוי או לאכיפה בנסיבות העניין, אם וכאשר הדבר יגיע לערכאות (במידה שהקונה יגיש תביעה). אם קיימת דחיפות, יש להיעזר בעורך דין לניסוח חוזה במסגרת משא ומתן, וכמובן לציין בפניו את הדחיפות הקיימת, לשם זירוז ניסוח טיוטת החוזה וכניסה מהירה למשא ומתן.

זכרון דברים מהווה הסכם לכל דבר ועניין, ובלבד שהוא כולל את המרכיבים החיוניים: שמות הצדדים, תיאור שמאפשר לזהות את המקרקעין, והרצון למכור.

זכרון דברים הוא חוזה לכל דבר, ולכן יש לתת עליו תשומת לב, שכן הוא עלול לחייב אתכם בביצוע העסקה. מומלץ להסתייע בעו״ד, ועדיף שלא לחתום על זיכרון דברים לפני חתימה על חוזה מפורט.

זיכרון דברים יכול להיחשב כחוזה מחייב אם יש בו את כל המרכיבים הדרושים לעסקה במקרקעין, כלומר תיאור הצדדים, תיאור הנכס, התמורה וכו׳, והוא מנוסח באופן מחייב.

זכרון דברים הוא חוזה לכל דבר.

זכרון דברים הוא מסמך מחייב, ככל שהוא כולל פרטים עקרוניים ומהותיים המפרטים את העסקה, כמו פירוט הרוכשים והמוכרים, הדירה הנמכרת וסכום העסקה. במקרה כזה נוצר מסמך מחייב, והסתלקות המוכר מהעסקה בשל כדאיות העסקה איננה סבירה ואינה יכולה להוות טענת הגנה.

זכרון דברים הינו הסכם מחייב, ונוסף על כך ישנם היבטים נוספים המושפעים ממנו, כגון חובת הדיווח למיסוי מקרקעין בתוך 30 ימים ממועד חתימתו וכדומה. בסיפור המתואר קיים גם אלמנט נוסף של חובת תום הלב.

בזהירות, ומבלי שייחשב הדבר לחוות דעת ספציפית, אם צדדים חותמים על מסמך הכולל תנאים מהותיים, במונחים משפטיים הדבר נקרא "גמירות דעת", ויש סיכוי טוב שבית המשפט יכיר בכך כחוזה מחייב.