להתחיל במקדחה ואפשר לעבור בעדינות לפטישון.

צריך להשתמש במקדח שיש ובמים לקירור המקדח.

יש לקדוח עם מברגת אימפקט ומקדח יהלום לפי מידת הדיבל. אין להשתמש בפטישון כי הדפיקה של הפטישון שוברת את האבן. כדאי לשים כוס מים ליד כדי לקרר את המקדח, אם לא מקררים המקדח יכול להישבר.

מקדח חץ לאריחי קרמיקה.

רצוי להתמקד במקדח, שיהיה מקדח וידיה איכותי. לא חייב לעבוד על מצב רטט, קדיחה בלבד עם מקדח איכותי זה מספיק לרוב.

צריך לדעת - פטישון מיד מתחיל קדיחה, ובהתחלת העבודה עד שעוברים את האבן הוא יכול לשבור/לסדוק את האבן או הקרמיקה. לכן, יש צורך בקדיחה ראשונית עם מקדח יהלום בגודל הנדרש כדי שלא תישבר האבן. אני אישית עשיתי קדיחה בלי מקדח יהלום באבן ירושלמית בבית שלי והאבן לא נשברה. אבל התחלתי בעדינות ולקחתי את הסיכון.

באבן תמיד עדיף לקדוח עם יהלום ולהרטיב כל הזמן. אם משתמשים בפטישון או מקדחה - אסור שיהיו על רטט או דפיקה, זה עלול לסדוק או לשבור את האבן.

אבן ירושלמית היא מחוספסת אך עדינה. לצורך העניין היא מתנהגת כמו קרמיקה - מעט מידי כוח ושום חור לא יפתח, יותר מידי כוח ונשבור את המבנה הייחודי. על כן הייתי משתמש במקדח יהלום שייתן את הדיוק המושלם!

באבן ירושלמית צריך לקדוח בזהירות ובעדינות. אפשר להתחיל עם מקדחה לצורך החור הקטן בכדי לא ליצור ויברציה ושהאבן לא תישבר. לאחר מכן להמשיך עם פטישון בזהירות לעומק הרצוי לתליית המדף.

להתחיל עם המקדח בקוטר הכי קטן ואחר כך לעלות בקוטר, אפשר בקפיצות של 2-3 מ"מ.

עדיפות למקדח יהלום או וידיה ללא רטט כדי שלא יפוצץ את האבן.

אבן ירושלמית זה חומר רך. מאחוריה יש בטון, שגם הוא לא מאוד חזק, לכן יש להתחיל עם מצב קידוח ולאחר מכן פטישון.

באבן ירושלמית מומלץ להשתמש במקדח יהלום ולהקפיד לשים משקפי מגן - מאוד מאוד חשוב.

מניסיוני אבן ירושלמית בדרך כלל מונחת על בטון מאחור, והיא רק לכיסוי. עדיף לקדוח באבן ירושלמית ללא רטט או דפיקה בפטישון, לדאוג למקדח טוב ולאחר מכן שמגיעים לבטון - אם לא חודר המקדח אפשר להשתמש בדפיקה של הפטישון.

לשבור אותה עם פטיש 2 קילו הכי קל.

מומלץ לקדוח עם פטישון ומקדח sds+, קדיחה איטית והרטבת המקדח תוך כדי.

אבן ירושלים זה לא קרמיקה, לכן אפשר לקדוח בפטישון. אם צריך דיוק אפשר עם מקדחה.

קודחים באבן עד שמגיעים לקיר (אם מגיעים לקיר) מחליפים למקדח בטון באותו הקוטר או קטן יותר מהמקדח יהלום וממשיכים עד לאורך הרצוי. היום יש מקדחים נוספים שמיועדים לאבן קרמיקה ושיש, שגם הם עושים עבודה טובה מספיק ולרוב הם מתאימים גם לבטון לכן לא נצטרך להחליף. זה טוב במקרה שידוע לנו שהאבן ירושלמית היא רק חיפוי על קיר ולא אבן מלאה.

מומלץ להתחיל עבודה עם הפטישון בצורה עדינה ורק לאחר התחלת החור להעביר למצב פטיש ולהמשיך לקדוח.

ממליץ להתחיל עם מקדח יהלום, ואחרי החור הראשוני אם צריך - להמשיך בקידוח עם פטישון. (חשוב שגודל מקדח היהלום יהיה גדול מהמקדח של הפטישון)

מקדחה מתאימה בעיקר לקדיחה בקירות עץ, אלומיניום וגבס. פטישון הוא כלי עוצמתי הרבה יותר ממקדחה, ומתאים לקדיחה בקירות כמו בטון ואבן.

אני בוחר להשתמש בפטישון, אך בצורה מבוקרת ועדינה, משום שקידוח באבן ירושלמית דורש כלי עם יכולת הלימה. כדאי להתחיל ללא הלימה, לעבוד בלחץ נמוך ולהשתמש במקדח איכותי ותקין כדי למנוע התפוררות או סדקים.

לקדוח ללא רטט עד שעוברים את האבן, לאחר מכן אפשר לעבור למקדח אחר בהתאם לתשתית.

בקירות מאבן ירושלמית חייב להתחיל את הקדיחה עם מקדח יהלום בשביל לא לשבור או לסדוק את האבן. לקדוח לאט ובזהירות. המקדח נוטה ממש להתחמם, לכן תוך כדי הקדיחה לשפוך מים על הקדח. אחרי שעברת את האבן ירושלמית עם מקדח יהלום אתה יכול לעבור למקדח לבטון.

מקדח חץ לקרמיקה. עדיף עם מברגת פוטר, ולהיעזר בכוס מים תוך כדי בשביל לקרר את המקדח בכל כמה שניות.

עם מקדח יהלום על מצב מקדחה. כשאתה עובר את האבן אתה עובר למצב פטישון. ממליץ על מקדח 10 דיבל 10 של טלוויזיה או ג'מבו מקדח 11.

מומלץ לקדוח עם פטישון עם ראש קטן יותר ממה שצריך. לדוגמה, עבור דיבל 6 מומלץ לקדוח עם ראש 3 ואז להגדיל בהדרגה. כדי למנוע מהמקדח לסטות מהסימון, מומלץ לסמן נקודת התחלה בעזרת מרצע קפיצי. כך תוודאו שהמקדח לא יברח מהסימון בתחילת הקידוח.

אני ממליץ להתחיל במצב סיבוב בלבד, ככה יש יותר שליטה במיקום הקידוח וגם פחות סיכוי לסדוק את האבן. לאחר שיש חור בעומק כמה ס"מ ניתן לשלב למצב קודח+סיבוב ולסיים את הקדיחה.