כשהתינוק צמוד אלייך, את נותנת לו מענה לכל צורך. כשהוא רעב, תניקי/תאכילי אותו, כשהוא ירצה מגע , תעניקי לו אותו (כי הרי לפני כמה שעות רק יצא מהרחם, ממקום מוגן עטוף ומלא מלא חום אימהי) וכשהוא ישן, תוכלי גם את לישון. כשהוא יהיה בתינוקייה, האחיות הנהדרות, שנמצאות במשמרת ועושות מספר פעולות מתוקף תפקידן, לא יוכלו לתת מענה לכל בכי או צורך שלו. לכן, אני ממליצה בחום על אפס הפרדה.

אין הרבה הבדל בין ביות מלא לאפס הפרדה. ההבדל העיקרי הוא שבביות מלא יש אפשרות לשים את התינוקי בתינוקייה כדי לאפשר לאמא לנוח, ובאפס הפרדה אין אפשרות לתינוקייה. באפס הפרדה חייבים נוכחות של מלווה נוסף, כדי לאפשר לאמא לנוח או להתקלח, ושהתינוקי לא יוותר ללא השגחה. מה שהכי חשוב לזכור זה שהתינוקי הוא שלכם ההורים, ואתם מחליטים עליו, ורשאים להיות לצידו בכל פרוצדורה שהוא עובר.

שלום לך כדאי מאד לבקש גם ביות מלא (שמאפשר לך תמיד גם להשתמש בשירותי התינוקיה) וגם אפס הפרדה, שזה אומר שכל הבדיקות לתינוק יעשו לידך. בהצלחה !

אישית אני ממליצה על ביות מלא, צריך להתרגל לישון בזמן שהתינוק/ת ישנים. גם לביסוס ההנקה חשוב מהתחלה לתת הנקה מלאה, ולא לתת תוספות. אז אם את מניקה בלילה תצטרכי לקום להניק בחדר הנקה. במקרה של לידה מאד קשה וארוכה, שהאישה מרגישה שהיא חייבת זמן לעצמה ולהתאושש, אז מומלץ על ביות חלקי.