צנרת דלוחין צריכה להיות מותקנת לפי תקן ישראלי (תקן 1205 חלק ב', אם תהיתם) שקובע מה מותר ואסור בכל הנוגע להתקנת צנרת דלוחין, ובקצרה:
חומרים מותרים לצנרת - PVC, פוליפרופילן (PP), פוליאתילן (HDPE), יציקת ברזל ופלדה – רק חומרים עמידים שיכולים להתמודד עם מים חמים, שומנים וסבון.
שיפוע הצנרת - הצינור צריך להיות מונח בשיפוע של 5–2 ס"מ לכל מטר. שיפוע קטן יותר יתאפשר רק אם יש מערכת שמפנה את המים בצורה יזומה.
קופסאות ביקורת (פתחי גישה לצנרת) - צריך להתקין בכל התחלה של קו, בכל שינוי כיוון, איפה שמתחברים צינורות נוספים, ובכל מקטע ארוך במיוחד – כדי לאפשר גישה בעת תקלה או סתימה.
מעבר צנרת בין דירות - לא מעבירים צנרת של דירה אחת דרך דירה אחרת – אלא אם זה רק דרך התקרה/הרצפה ובזווית קרובה לאנכית וגם אז עם בידוד לרעש.
צנרת שעוברת מעל חדרים רגישים (כמו מטבח או מחסן מזון) – מותרת רק אם יש מערכת שמונעת נזילה ישירה במקרה של תקלה – למשל מגש ניקוז עם יציאה מסודרת.
חיבור לנקודת ביקורת (תא בקרה) - הצינור צריך להתחבר לנקודה חיצונית שמאפשרת גישה במקרה של בעיה, תוך הקפדה שהגובה של הריצוף מאפשר שיפוע טבעי לזרימה.
למה זה חשוב? כי התקנה לא שלא לפי התקן עלולה לגרום להצפות, ריחות לא נעימים, נזילות או סתימות.
אבל אל תדאגו אין צורך לשנן הכל! אינסטלטור מקצועי יכיר את התקן ויעבוד בדיוק לפי ההנחיות.