חכירה היא הסכם בין גוף כלשהו שמעוניין לעשות שימוש בנכס (קרקע, מבנה או שטח חלקאי) לבין בעלי הנכס (מדינת ישראל או חברה פרטית). הסכם החכירה הוא לתקופה ארוכה, של לפחות 5 שנים ומעלה והוא כולל את זכויות השימוש שיש למי שמחזיק בנכס בתקופת החכירה (ממש כמו חוזה שכירות) ולפעמים ההסכם כולל זכויות נוספות. הזכויות וההגבלות על הנכס משתנות בהתאם לסוג החכירה.

בחכירה יש שלושה סוגים:

חכירה מהוונת - מי שחוכר את הנכס מקבל זכויות כמעט זהות לאלה של הבעלים. הוא יכול לבצע שינויים משמעותיים בנכס, כולל בניה והריסה - בהתאם למה שמוסכם בחוזה החכירה כמובן. בחכירה מהוונת, החוכר מעביר את כל דמי החכירה מראש בפעם אחת (מה שנקרא, בהווה).

 חכירה מימונית - החוכר מקבל את כל ההטבות והרווחים על הנכס בזמן תקופת החכירה - אבל גם את הסיכונים הכלכליים שכרוכים בו. אם החוכר רוצה לבצע שינויים מהותיים בנכס הוא צריך לקבל אישור מהבעלים. את התשלום על הנכס החוכר מעביר בסדרת תשלומים לאורך כל תקופת ההסכם. בסיומה תהיה לו אפשרות לקנות את הנכס או להחזיר אותו לבעליו. 

 חכירה תפעולית - החוכר לא זכאי לזכויות משפטיות וכלכליות על הנכס ולא תהיה לו שום השפעה מהרווחים או מהסיכונים הכלכליים של הנכס. הזכות של החוכר בהסכם כזה הוא שימוש בנכס בלבד.