משמורת משותפת והסדרי ראייה הם תוצאה של שתי שאלות שונות אך קשורות, שמתעוררות בהסכם גירושין:
איפה יגורו הילדים.
מתי כל אחד מההורים יהיה איתם.
כשזוג מתגרש ויש להם ילדים קטינים, חשוב להסדיר מראש את שני הנושאים האלה. את ההסדרים ניתן לקבוע בהסכם בין ההורים או במסגרת החלטה של בית המשפט לענייני משפחה.
בעבר השתמשו במונח "הסדרי ראייה", אך כיום מקובל יותר לומר "הסדרי שהות" או "זמני שהות". הכוונה היא לקבוע מראש את הזמנים שבהם הילדים שוהים עם כל אחד מההורים – בין אם מדובר במשמורת משותפת ובין אם לא.
אם הילדים גרים בעיקר אצל אחד ההורים – הוא נקרא ההורה המשמורן, ולהורה השני קובעים הסדר שהות (למשל: יומיים בשבוע וסוף שבוע לסירוגין).
אבל אם הילדים מבלים זמן דומה אצל שני ההורים – מדובר במשמורת משותפת, ואז ההורים גם חולקים את האחריות וגם את הזמן באופן די שווה.
אז איפה עוד יש הבדל בין משמורת משותפת להסדרי שהות? הנה טבלה קצרה שתעשה סדר:
הסדרי שהות |
משמורת משותפת |
|
טיפול בחינוך, בריאות ועניינים יומיומיים |
באחריות ההורה המשמורן (ההורה השני מעודכן). |
באחריות שני ההורים. |
תשלום מזונות |
לרוב גבוהים יותר – כי ההורה המשמורן מטפל בכל. |
לרוב נמוכים יותר – כי שני ההורים שותפים בטיפול ובהוצאות |