מידרג מ2003
446,165 המלצות של לקוחות קודמים על 3,261 בעלי מקצוע ב- 60 תחומי שירות
חיפוש חופשי באזור תל אביב
אודות מידרג  >  מהתקשורת  >  מקור ראשון

אודות מידרג

  |  

מקור ראשון

 

 

שלא יעבדו עלינו

בחזונו של נוחם אוחנה לא יהיו יותר שרברבים ששמים ברז ללקוח, חשמלאים לא יעזו להתעשר מהחלפת נורות, ומוסכניקים ינפחו רק צמיגים ולא חשבונות. הסטארט-אפ שהוא הקים עם שני חברים ממליץ ללקוחותיו על נותני שירות על פי המקצועיות, האמינות והמחיר, ויש גם סעיף של עבודה עברית. את הציונים נותנים הלקוחות

כולנו נהנים להתבדח על חשבון החברה הישראלית שעשתה מהחאפריות אמנות. אך מי שהזדמן לו לצפות בתוכניתו עטורת הרייטינג של חיים הכט 'יצאת צדיק' בערוץ 2 הזדעזע קרוב לוודאי לגלות עד כמה הבדיחה רצינית. התוכנית חשפה בפנינו כי כשמדובר בשרברבים, שיפוצניקים, חשמלאים ודומיהם, שלאדם הפשוט אין שום ידע לבחון את טיב עבודתם, קל מאוד לתחמן אותנו ולגבות הרבה כסף אפילו על עבודה גרועה. התוכנית נועדה לחשוף ובייחוד להרתיע את ה'בלתי מהימנים' שביניהם, לצד מטרתה להשיג רייטינג.

לצורך העניין הומצאה משפחת ישראלי, משפחה ישראלית טיפוסית שכביכול נתקלת אחת לשבוע בבעיות שונות באחזקת הבית והרכב. אלו הן בעיות מהסוג שכל בעל מקצוע הגון היה מאתר ופותר בתוך דקות ספורות ובמחיר סביר: פעם הפיוז קפץ, פעם נזילה מתחת לכיור ופעם הפלטה נפחה את נשמתה. אנשי המקצוע שהוזמנו לתקן את התקלות בבית המשפחה תועדו במצלמות נסתרות, וקיבלו ציונים על פי פרמטרים של מקצועיות, אמינות ומחיר. הנבחן שעמד בכל הפרמטרים זכה בתואר המחייב "צדיק". מתוך 120 אנשי מקצוע בתחומים שונים שנבדקו רק 12 יצאו צדיקים. 10 אחוזים בלבד, והרבה פחות מל"ו צדיקים שהובטחו לנו על פי המסורת.

נוחם אוחנה, צעיר בן 28, הקדים את הכט. "אפילו את הפרומואים שלו", הוא אומר. אם חזונו יתממש, הביטוי השגור "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" כבר לא יחול על ספקי השירותים בישראל. אוחנה, תושב גבעת החרסינה הצמודה לקריית-ארבע, הוא מנכ"ל חברת 'מידרג', הקיימת זה שלושה חודשים והמדרגת את נותני השירותים בארץ, למקצועותיהם השונים, על פי טיב עבודתם, אמינותם, הגינותם והמחיר שהם דורשים. החברה, שאוחנה הקים יחד עם יוני מנקר (23), אף הוא מקריית-ארבע, ויואל שרף (28) ממודיעין, ממוקמת בהר חוצבים בירושלים ומונה נכון להיום שלושה משקיעים נוספים וארבע עמדות מוקדנים מאוישות. החברה עדיין בחיתוליה, אך יש לה כבר למעלה מעשרת אלפים מנויים, ובמאגר הנתונים שלה כאלף ספקי שירות מכרמיאל ועד באר-שבע.

הרעיון הכה באוחנה לראשונה עוד כשהיה מדריך בקורס ההכנה לבחינה הפסיכומטרית של חברת 'קידום': "בסוף כל קורס היו מתקשרים לעשרה תלמידים ומבקשים מכל אחד מהם להעניק למדריך ציון בין 1 ל-7. ראיתי איך תהליך המשוב גרם לי להעניק לתלמידים שירות טוב יותר מקורס לקורס. לדוגמה, לפני שהחלו בנוהג המשובים, הייתי מתעלם מהיעדרות של תלמידים, מתוך מחשבה שהתלמיד שנעדר שילם כסף רב בעבור השיעורים ואי-נוכחותו היא בעיה שלו בלבד. לאחר שהחברה החלה להעביר את דפי המשוב, כשתלמיד נעדר הייתי מתקשר ומתעניין מה קרה וכיצד הוא יכול להשלים את החומר. זה הגיע לרמה שהייתי מסתובב בכיס עם פנקס טלפונים של כל התלמידים".

כשהוא נשאל איך היה הציון שלו במשובים שביצעה החברה טוען אוחנה שזה לא רלוונטי, אבל יודעי דבר מספרים כי אוחנה קיבל לא פעם את הציון המקסימלי. "ההכרה הזו בערה כמו אש בעצמותי", הוא ממשיך. "מאוחר יותר, במארס 2002, הייתי בשירות מילואים בעזה, כך שהיה לי הרבה זמן למחשבות. עם קצת מעוף ודמיון ניסיתי להשליך את תהליך המשוב על כלל העסקים בארץ, וכך פחות או יותר נולדה 'מידרג'. מובן שלפני תחילת הפעילות ביצענו תוכנית עסקית. בדקתי אם המודל העסקי הזה קיים בעולם. אחרי ימים כלילות של בדיקות וחיפושים באתרי אינטרנט מצאתי שהוא קיים בארצות הברית משנת 95', אבל לא באירופה, כך שאולי בבוא היום נמכור את התוכנה באירופה".

48 שקל בשנה

אבל מרעיון תיאורטי חביב ועד לתפעול מערכת כזו הדרך ארוכה, ובשלב הראשון נוחם נזקק למשקיעים. "את יואל שרף פגשתי לראשונה לפני עשר שנים כשלמדתי במכינה הקדם-צבאית ביישוב עלי. אחר כך נפגשנו שוב בצבא, כשהוא היה קצין בסיירת גבעתי ואני קצין בחטיבת גבעתי. בפעם השלישית נפגשנו שוב באקראי, הפעם במהלך לימודי לתואר שני. יואל סיים תואר ראשון במדעי המחשב, ובמקביל עבד בחברה לייעוץ במערכות מידע. כשהתחלתי לקדם את המיזם, פניתי אליו בבקשה שיסייע לי בבניית התוכנה. את יוני מנקר הכרתי בתור אחיו הקטן של משה, חבר שלי מקריית-ארבע. יוני, ממקימי ארגון 'משמחם' שמסייע לזוגות צעירים בהפקת חתונות וארועים גדולים, פנה אלי עם הצעה עסקית אחרת, מעניינת לכשעצמה. קלטתי שיש לו ראש עסקי, אז הצעתי לו להצטרף למיזם".

מנקר מספר כי התלהב מהרעיון במיוחד בעקבות חוויה טראומטית משרברב. "בדיוק לפני שאוחנה שוחח איתי על רעיון מידרג היתה לנו בבית נזילה. אמא שלי הזמינה אינסטלטור שהחליף גומייה וגבה ממנה 300 שקל. כל כך התרגזתי, שעוד באותו יום התייצבתי בבית שלו ודרשתי שיחזיר לי חלק מהסכום. בסופו של דבר הוא החזיר לי 100 שקל. זו בעיה שכואבת בכל בית בישראל, ולכן זה גם התאים לי מבחינה אידיאולוגית.

"היתה לנו מחשבה להקים את המיזם בתור עמותה, הבעיה היחידה היתה שלעמותה קשה לגייס כסף. מבחינת עשייה חברתית, שלשתנו חדורי מוטיבציה, וזה גם מה נתן לי תחושה של שילוב מנצח, כשכל אחד בא מרקע אחר: נוחם מהפן של פיתוח עסקי כלכלי והוא המחשבה שעומדת מאחורי המיזם, יואל מצד המחשוב ואני מהצד התפעולי".

במארס 2003 החל אוחנה לעבוד על הרעיון, שהיה סודי עד לכנס הפתיחה ב-28 באוקטובר. לכנס הוזמנו 250 איש שלוקטו בפינצטה מכל קצוות הארץ – מכרים מהילדות, מהצבא, מהאוניברסיטה או מעבודות קודמות. המיזם נחשף בפניהם באמצעות סרט שהסביר את הבעייתיות והפתרון. אוחנה הודה לכל הנוכחים שכיבדו אותו בהגעתם, והוסיף "תודה מיוחדת לאלוקים שסייע לנו להגיע לרגע הזה": בשם שני שותפיו הדתיים, ובשם עצמו כ"דתי לא קונבנציונלי" וכ"חובש כיפה לסירוגין", כפי שהוא מגדיר עצמו.

באותו ערב כל הנוכחים מילאו טופסי המלצה ראשוניים על אודות אנשי מקצוע אמינים שגובים מחירים סבירים בעבור עבודתם. בין הקטגוריות, שלכל אחת הורכב מידרג משלה: מידרג מקצוענים, ובהם חשמלאים, נגרים, שרברבים, מוסכניקים, טכנאי מקררים ועוד; מידרג בריאות: רופאים אלטרנטיביים, קוסמטיקאיות, רופאי שיניים, פסיכולוגים ועוד; מידרג יועצים: יועצי מס, יועצים פיננסיים, יועצי נישואין וכדומה; מידרג חופשיים: אדריכלים, רואי חשבון, סוכני ביטוח ועוד; ומידרג כללי, שבו כלולים בין השאר וטרינרים, אנשי הכרויות ושידוכים, וגני ילדים. "הפקנו באותו ערב כ-200 דפי משוב, ומכאן החברה יצאה לדרך".

בפועל, מערכת מידרג היא בעצם שכלול שיטת ה"מפה לאוזן". כל מנוי זכאי לבקש מידע אודות ספקי שירות בכל תחום. המנוי מציין את השירות הדרוש לו ואת האזור הגיאוגרפי, כמו גם את הפרמטר החשוב לו: איכות, מחיר, יחס, עמידה בזמנים, ציון משוקלל או משתנים אחרים. לדוגמה: בתחום "מורים לנהיגה" גם מספר השיעורים הממוצע עד לקבלת רשיון הוא נקודה חשובה. המנוי מקבל את השמות ומספרי הטלפון של ספקי השרות המופיעים בראש רשימת הדירוג. עם ביצוע השירות, מוסר המנוי לחברה משוב על רמת השירות שקיבל. ציוני המשוב נקלטים במערכת, והיא מדרגת מחדש את ספק השירות בהתאם למידע העדכני שהתקבל. הציון של כל ספק שירות הוא ממוצע של עשרת הציונים האחרונים שקיבל, כך שזה המדורג גבוה לא ירשה לעצמו לנוח על זרי דפנה היות שדירוגו מתעדכן כל הזמן.

הישראלים מאמינים שאם השירות זול הוא לא רציני, ואם הוא יקר זו רמאות. אנחנו לא יודעים אף פעם מה תיקנו ומה בדיוק היתה הבעיה. אתם מציעים לנו פתרון קסם. כמה עולה לנו התענוג הזה?

אוחנה: "לפני שהחלטנו על גובה דמי המינוי, ביררנו מהם דמי המנוי באותו מודל עסקי בארה"ב ומצאנו שמנוי משלם 60 דולר לשנה. הבנתי שבישראל, חוץ מאמא שלי שמתלהבת מהרעיון ואומרת שזו 'אתחלתא דגאולה', אף אחד לא ישלם לי 60 דולר. לכן החלטנו שדמי המנוי יהיו כעשרה דולר לשנה, שהם ארבעה שקלים בחודש, והם נגבים לשנה מראש.

"מאחר שעם ארבעה שקלים אי אפשר לתפעל חברה, החלטנו להפיל חלק מהנטל על ספקי השירות שרשומים במאגר. הם משלמים עמלה אחידה ונמוכה מאוד בסך 3-4 אחוזים על כל ביצוע שירות למנוי. לא בכל התחומים אנו נוטלים עמלה; בתחומים שבהם חשוב לציבור לא לפספס אף פוטנציאל אנו מעדיפים לוותר על העמלה כך שכל בעל מקצוע טוב יוכל להיכלל במאגר. בבריאות, למשל, אנשים לא מוכנים להתפשר. יכול להיות למשל רופא אלטרנטיבי מעולה שלא יסכים לשלם עמלה, ואנחנו לא מעוניינים למנוע ממנויי החברה מידע על שירות חיוני כל כך. כך לגבי עורכי דין בעלי תחומי התמחות ייחודיים. לעומת זאת, אינסטלטורים טובים יש הרבה, ולכן מן ההגינות שהמעוניינים לקבל דירוג בחברה ישלמו עמלה. תשלום העמלה לא יכול להשפיע על רמת הדירוג, שכן הוא נעשה אך ורק על ידי המנויים".

כשיש ציון משתדלים יותר

כשהיה בכיתה י' בישיבת 'אור עציון' נזרק אוחנה מהלימודים, ככל הנראה מאחר שלא הפגין התלהבות רבה כלפי החומר הנלמד. הוא למד בעצמו לבגרויות, למד כאמור במכינה הקדם-צבאית בעלי, אך התגיס לצה"ל לפני שסיים את לימודיו שם. בצבא שירת כמפקד מחלקה וכקצין מבצעים בגדוד צבר של חטיבת גבעתי. לאחר מכן למד באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים והתחיל תואר שני במינהל עסקים, ובמקביל עבד ככלכלן בבנק טפחות.

אוחנה אינו אוהב לספר על עצמו, ומבקש להתמקד בפעילות החברה שזכתה כבר לחשיפה תקשורתית רחבה. במכנסיים בצבע חאקי, חולצה משובצת תואמת, כתפיים רחבות ופנים נעריים, הוא נראה כמי שזה עתה שוחרר מצה"ל. אחרי כחצי שעה של ישיבה קונבנציונלית על כיסא הוא מעדיף לנסות את המעקה, אך עם זאת הוא משדר נינוחות, ביטחון עצמי ואמינות.

"המטרה שלי היא לעשות פה מהפכה חברתית", הוא מצהיר. "אני מאמין ומקווה שבעוד ארבע שנים החאפרים כבר לא יהיו תופעה במדינת ישראל, ותיירים שיגיעו לישראל יתפעלו מרמת השירות. המחמאה הכי גדולה שקיבלתי ממנויה היא 'השירות שלכם הוא לא בסטנדרטים של ישראל'. אני מחכה ליום שאנשים ייעלבו מאמירה כזו. השאיפה היא שהשירות בישראל ככלל יהיה ברמה הטובה ביותר. אין שום סיבה שבמדינת ישראל של שנת 2004 נראה תופעות כמו שנראו ב'יצאת צדיק'".

אז לא תהיה לך בעיה שתקום חברה נוספת שתשווק את אותו רעיון.

"ממש לא. אני לא חושש מתחרות. התוצר הסופי של חברות נוספות שיקומו הוא רק שיפור רמת השירות בארץ, שזה דבר מבורך מבחינתי. בכל אופן, אני מבטיח שאנחנו נישאר הכי טובים".

גם המנויים מרוצים מהשירות כמוך?

"את יודעת כמה עולה מודעה של עמוד בדפי זהב? 80 אלף שקל. מאיפה נראה לך שהם משלמים? מכספי הלקוחות כמובן. אנחנו מאמינים שנותן השירות צריך להיבחן לא לפי גודל המודעה או המיקום שלו בדפי זהב אלא על פי טיב השירות. הפידבקים שאנחנו מקבלים מהמנויים על הגינות נותני השירותים מפתיעים אפילו אותנו. רק לאחרונה שמעתי ממנוי באזור ירושלים שביקש שמות אינסטלטורים מובילים בדירוג. הוא התקשר לאחד מהם והסביר את הבעיה. האינסטלטור השיב שהבעיה המתוארת תעלה 180 שקל. לאחר שהגיע למקום נוכח שהבעיה מורכבת בהרבה. הוא עבד שם למעלה משלוש שעות. בני המשפחה כבר התעלמו מהמחיר שנסגר ובסיום התיקון שאלו שוב מה מחיר התיקון. בעל המקצוע אמר 'סגרנו על 180, אז זה המחיר'. אותם מנויים התקשרו ונתנו לו 10 על הוגנות במחיר. באופן כללי, המשובים שאנחנו מקבלים טובים מאוד – בין שמונה לעשר".

כדי לעשות את המבחן בעצמנו פנינו באקראי לחגית לוי, מנויה שהשתמשה בשירותי חברת מידרג על מנת לאתר את שירותי ההובלות האולטימטיביים והגיעה לחברת 'הובלות ולדימיר'. "קראתי על מידרג בידיעה קטנה בעיתון. התקשרתי למוקד ונעניתי מיד. קיבלתי שלושה מספרי טלפון של חברות הובלה והתקשרתי לאדם הראשון. הוא נשמע אדיב ונקב במחיר סביר מאוד שיגבה בעבור ההובלה. קבעתי איתו, הוא הגיע בזמן ואפילו חיכה לי מספר דקות. הוא היה נחמד, יעיל, אמין והכי חשוב – הוביל את הרהיטים בזהירות. בתום ההובלה חזרתי טלפונית למידרג ונתתי לו ציון 10 בכל המדדים".

ולדימיר מבחינתו הפטיר: "אני משתדל להיות טוב לכל לקוח, אבל זה די ברור שאם נותנים לך ציון על העבודה שלך אתה משתדל יותר".

אוחנה נזכר במקרה שבו המוקד קיבל טלפון ממנויה נרגשת שביקשה למלא את המשוב בנוכחות השרברב. "הוא 10 בשירות, הוא 10 בזמנים, הוא 10, הוא 10", צעקה תוך שהיא מוודאת שהוא שומע שהיא נותנת לו ציונים טובים גם בשעה שהוא נמצא מתחת לכיור.

יש עוד סיפורים מהשטח?

"יש בכל פעם דברים משעשעים שמפתיעים אותנו. לדוגמה, אחת הפניות היתה מצד מישהו שרצה לדעת אם יש דירוג של שירותי ליווי. הפקידה היתה נבוכה ובנימוס ענתה לו שכרגע זה לא בתחומי ההתעניינות של המנויים שלנו".

היו נתונים סטטיסטיים שהפתיעו אתכם?

"חשבתי שאחוז הפניות של נשים יהיה גבוה יותר, ובאמת 58 אחוז מהפניות הן מצד נשים".

יואל שרף מוסיף שאין לו נתון מדויק אבל "נראה לי די ברור שהמגזר האנגלוסכסי מאוד מתחבר לרעיון הזה. יש להם מודעות גבוהה יותר לצרכנות ולשירות. שוחחתי עם אנשים ממוצא אנגלי ואמריקני והרגשתי שהם נלהבים מהעניין".

כלבי השמירה

למה בעצם שלא תיקחו את רשימת הנכשלים של התוכנית 'יצאת צדיק' ותדרגו אותם נמוך במערכת?

אוחנה: "עקרונית אנחנו לא מכפישים אף אחד. זו פשוט לא השיטה להגיד מי לא טוב ולהיכנס ללכלוכים ולהשמצות. מי שלא יצא בתוכנית 'צדיק' הוא לא בהכרח רשע, ומי שיצא בה צדיק הוא לא בהכרח כזה, כי בדקו אותו בסך הכל פעם אחת. מי שנותן שירות טוב במקום אחד יכול לתת שירות לא טוב במקרה אחר ולהפך. לכן הפיקוח צריך להיעשות לאורך זמן. עם עלייתה של התוכנית לשידור יצרנו קשר עם הכט ובדקנו אפשרות של שיתוף פעולה בהמשך, כמו גם עם המועצה לצרכנות, אבל עוד מוקדם לדבר על זה".

כל העסק הזה משתלם מבחינה כלכלית?

"יש הכנסות, אבל אנחנו רצי מרתון שלא מסתכלים על המטר הבא אלא על הקילומטר ה-42. כשאנשים שואלים אותי 'איך הולך? שמעתי שאתם מצליחים?', התשובה שלי בדרך כלל היא 'בואו נבחן את ההצלחה בעוד שלוש שנים'. נכון להיום, המשכורת שאני מושך לעצמי כמנכ"ל היא שליש ממה שקיבלתי כשעבדתי בבנק טפחות במקביל ל'קידום'. גם יוני ויואל מרוויחים פחות ממה שהם הרוויחו בעבר".

איך מונעים מניפולציות? דירוגים פיקטיביים? יש למערכת כלים להגן על עצמה?

"מעניין שהשאלה הזו מטרידה את כל הישראלים. אני מניח שהשוודים לא היו טורחים להעלות את הנקודה הזו. (מחייך) על זה נאמר 'כל הפוסל – במומו פוסל'. נניח שמישהו המליץ על עצמו המלצה ראשונית. אם הוא עושה שירות טוב, דיינו, נפלא, אבל אם השירות היה גרוע, המנוי הראשון שלו יהיה גם האחרון. בכל מקרה, ספק שמקבל שני ציונים נמוכים נפלט מהמערכת.

"מעבר לזה, יש לנו מערכת אמ-בי-אס שהיא מערכת למניעת מניפולציות, שיודעת לזהות ולמנוע 99 אחוז מהמניפולציות האפשריות. כמובן, אנחנו לא מפרסמים עליה מידע נוסף, כדי שמניפולטור אפשרי לא יידע לתפקד בהתאם לכך. פרט לכך יש עוד הרבה כלבי שמירה. למשל, ספק שירות שיש בין הציונים שהוא מקבל סטיית תקן גבוהה נחסם באופן אוטומטי עד לבירור. אם מישהו יסתנן למערכת זה יצוף במשובים, כי יהיו מנויים אמיתיים שיתנו לו 0 ואחר כך פתאום נראה ציון 10.

"אבל למה ללכת רחוק? יש מניפולציות פשוטות יותר. התקשר לחברה ספק מתחום השיפוצים ואמר לי 'בוא ניפגש, נעשה שיתוף פעולה'. אמרתי לו דבר פשוט: 'אין משא ומתן עם ספקים'".

ויש גוף חיצוני שמבקר את תפקוד ואמינות החברה?

"אנחנו נתונים לביקורת תדירה של העיתונות והתקשורת בכללה, שהיא גם הכי טובה וגם חינם. אני לא מכיר הרבה חברות שמאפשרות לכל עיתונאי להיכנס ולבדוק את הניירות שלהן. אני מאמין בשקיפות מוחלטת, ועד שנשכור גוף חיצוני שנהיה נתונים לביקורת שלו, אני קורא לכולם לבחון אותנו בכל רגע".

יש נותני שירותים שאינכם מוכנים לדרג? מה יחסכם לאנשי מקצוע ערבים?

"למיטב ידיעתי אין לנו ספקים או מנויים ערבים", מעלעל אוחנה בזיכרונו. "אנחנו גם לא מפרסמים את עצמנו בציבור הערבי, אבל בהקשר לזה אני יכול להגיד שבעקבות בקשות של מנויים לעבודה עברית, הוספנו את הקריטריון הזה לטופסי המשוב".

יוני מנקר לעומת זאת נזכר ש"מישהו המליץ לנו על חברת הובלות פלשתינית, ואמרנו בעדינות 'לא תודה'. אין מדיניות שאומרת במפורש לא לעבוד עם ערבים, למרות שככלות הכל אנחנו במקור מקריית-ארבע. אם ערבי יבקש להיות מנוי שלנו, אני לא יודע איך נגיב. בכל אופן, עדיין לא נתקלנו בבעיה הזו".

אתה רואה בעיה של גזענות בעצם ההגדרה 'עבודה עברית'?

"הדרישה לפרמטר כזה מצד מנויים לגיטימית נוכח המצב הביטחוני. מעבר לכך אנחנו מעודדים את הפן של יצירת תעסוקה ליהודים. מבחינתי, אני רוצה להבטיח שמנוי שמציב כקריטריון עבודה עברית לא ייתקל בספק שאינו עונה על הגדרה זאת".

החברה לא מפספסת בכך פלח חשוב מקרב מספקי השירותים, שבדרך כלל הוא גם זול יותר?

יוני מהרהר כמה שניות ומשיב בהססנות "את דוחקת אותי לפינה, אני לא מעוניין להרחיב בעניין הזה. זהו נושא רגיש ואנחנו לא מחפשים לעורר מהומות. מה לעשות שמכורח המצב אנשים לא מתלהבים להכניס הביתה בני מיעוטים".

האמת, נוחם: כבר ניצלת אישית את המידע על נותני שירותים?

"שנים טיפלתי ברכב שלי באותו מוסך והייתי מרוצה. לפני שבועיים הייתי צריך לעשות טיפול עשרת אלפים. נכנסתי כבדרך אגב למחשב החברה ומצאתי מוסכניק בירושלים עם ציון מעולה על מקצוענות ובמחיר נמוך בהרבה ממה שהייתי רגיל לשלם. אז אפשר להגיד שכבר התחלתי לקטוף את הפירות של ההשקעה שלי בחברה".

נורית כרמון, מקור ראשון, 06.05.2004

   |       |       |       |       |       |       |